מה הקשר בין סטרס והשמנה בטנית?

מחקרים רבים ארוכי טווח מצביעים על הקשר בין מתח להשמנה, והשמנה בטנית בפרט. כדי להבין מה הקשר אכתוב כמה מילים על הורמון הקורטיזול, שאחראי על מספר שינויים גופניים הקשורים במתח. זהו הורמון שמיוצר ומופרש ע"י בלוטת יותרת הכליה, ונמצא תחת בקרה של הורמון נוסף שמופרש מבלוטת יותרת המוח, ותפקידו הוא להסדיר ביעילות את פעילות הגוף בזמן לחץ. הקורטיזול אחראי על תפקידים רבים בגוף: יש לו תפקיד בוויסות מערכת החיסון, במניעת תהליכים דלקתיים, באיזון לחץ הדם, ובעיקר אחראי על חילוף החומרים (של הסוכרים, החלבונים וחומצות השומן). בתנאים רגילים, הגוף מצליח לשמור על רמה תקינה של קורטיזול ולשלוט בהפרשה שלו, אך המצב לא תמיד כזה...

קורטיזול נקרא גם "הורמון הסטרס", מפני שמופרש במצבים של לחץ מהו בכלל מצב של לחץ או סטרס? אנחנו מכירים 2 מצבים של סטרס. האחד חריף והשני כרוני. מצב של סטרס חריף יהיה במצבים בהם המוח נדרש להגיב בצורה אוטומטית ל"איום" כלשהו כמו בזמן תקיפה, תאונה, איום מיידי על החיים ואפילו בסוגי ספורט אקסטרמי, או לחץ לפני פרזנטציה או מבחן. במצבים אלו יופרש קורטיזול כדי להגביר את רמות הסוכר בדם לאספקת אנרגיה זמינה ומהירה, כדי שנגיב בצורה יעילה למצב. מצב של סטרס כרוני זהו מצב בו אנו חיות תחת מתח מתמשך וקבוע (עבודה, משפחה, מצב כלכלי, מערכות יחסים ועוד ועוד) , או במצבי טראומה מתמשכת או חרדה. מצבים, שלצערנו, רבות מאיתנו מכירות וחוות ביום יום. כאשר אנו נתונות תחת השפעה של לחץ כרוני הגוף מאותת למוח באופן תכוף שאנחנו נמצאות תחת מצב של איום או מצב מסכן חיים, ומכאן עלולות להיות השפעות פוגעניות על הגוף.

מתי מופרש הקורטיזול? הן במצבים של סטרס חריף והן במצבים של סטרס כרוני. וגם במצבים כמו מחלת חום או הריון, דיכאון וחרדה, ואפילו בעקבות שתיית משקאות מעוררים (כמו קפה). רמות גבוהות מדי של קורטיזול עלולות לפגוע בגוף, ולצערנו תגובת לחץ של רבים מאיתנו תגרום להפרשת יתר של ההורמון. כלומר- תגובתיות יתר או סטרס שנחווה על בסיס חוזר או כרוני עשויה לגרום לרמות גבוהות מדי של קורטיזול, וזה עלול לפגוע בצפיפות העצם וברקמת השריר, לגרום לחוסר איזון הסוכר בדם, ולעליה בלחץ הדם. איך הקורטיזול קשור להשמנה ובפרט לשומן הבטני? ישנן שתי סיבות עיקריות (שלהן יש הרבה תתי סיבות כמובן): 1. עליה ברמות הסוכר והאינסולין - עליה ברמות הקורטיזול תגרום לעליה ברמות הסוכר בדם על ידי פירוק מאגרי הסוכר בגוף, שבעקבותיה יופרש אינסולין. כאשר פעולה זו תתבצע מעבר לנדרש במנגנון הפיזיולוגי הרגיל של הגוף, כמו למשל בזמן סטרס ממושך, נמצא רמות גבוהות מדי של אינסולין, שיגרמו לעמידות לאינסולין. עמידות לאינסולין היא אחת מהסיבות לתסמונת המטאבולית (עליה תוכלי לקרוא כאן בהרחבה), ולהשמנה בטנית, (עליה תוכלי לקרוא בהרחבה כאן). 2. מתח נפשי מתמשך שמשפיע על האכילה - מתח נפשי (בעיקר מהסוג ה"כרוני") יכול לגרום לצורך מוגבר באכילה, וזאת על מנת להקהות את התחושה הלא נעימה ולמסך את הרגשות. הנטיה תהיה לכיוון מזון מעובד, מתוק, מלוח ושומני, כמו: מאפים, עוגות ועוגיות, שוקולד ועוד. אלו מגבירים הפרשת סרוטונין שמשרה תחושה נעימה ורגועה. ומה קורה עם רקמת השומן? התשובה ידועה. אז מה אפשר לעשות? - נתחיל עם תזונה נכונה שמותאמת באופן אישי עבורך: עם דגש על איזון רמות סוכר ואינסולין, שמירה על אינדקס גליקמי נמוך, שילוב מזונות "מרגיעים" (כן, יש דבר כזה), זיהוי הטריגרים שיובילו לאכילה הרגשית כתוצאה מהסטרס ולמידה מה ניתן לעשות במצבים אלו, וחידוד של הקשבה לצרכי הגוף. ובנוסף : - פעילות גופנית מתאימה - מדיטציה ודמיון מודרך - תרגול נשימה - הרפייה - עיסוי - צמחי מרפא - וכל דרך אחרת שאת מכירה ויודעת שתוכל להפחית סטרס עבורך באופן אישי.

אם המאמר מדבר אלייך, מוזמנת לפגישה אישית להרחיב בנושא ולהתאים את ההנחיות באופן אישי עבורך. שלך, יעל