מה הקשר בין סויה לגיל המעבר, ומה זה בכלל פיטואסטרוגנים?

קצת היסטוריה - ליתרונות הסויה התוודעתי בתחילת דרכי המקצועית. באותן שנים עבדתי בבי"ח כדיאטנית צעירה ובמקביל למדתי רפואה סינית.

מהצד הקליני קראתי מחקרים על נשים יפניות שסובלות פחות מתסמיני גיל המעבר בהשוואה לנשים במערב, וששכיחות סרטן השד נמוכה משמעותית אצל נשים אסייתיות בהשוואה לנשים במערב. הנושא היה מקושר לצריכה של סויה שעשירה באיזופלאבונים (סוג של פיטואסטרוגנים), וכאשר נבדקו רמותיהם בדם נמצא שרמתם גבוהה בהרבה בקרב הנשים האסייתיות לעומת המערביות.

מהצד ה"סיני" למדתי שמוצרי חלב לא מומלצים לאנשים עם פתולוגיות מסוימות ושהתחליף המומלץ למוצרי חלב היא הסויה - שעשירה בחלבון איכותי, בסידן, ברזל, אשלגן, מגנזיום, אבץ, סיבים תזונתיים, ויטמינים מקבוצת B ו"מרכיבים דמוי אסטרוגן".

עד כאן הרבה בעד הסויה.

בשנים שלאחר מכן החלו לעלות שאלות בנוגע לבטיחות הצריכה של הסויה בעיקר בגלל ה"מרכיבים דמויי אסטרוגן".

מהם המרכיבים האלו?

המרכיבים הללו מכונים פיטואסטרוגנים (אסטרוגנים צמחיים) משום שהמבנה הכימי שלהם דומה לאסטרדיול שקיים באדם. בגלל המבנה הזה יש לפיטואסטרוגנים יכולת להיקשר לקולטני אסטרדיול ולהפעיל אותם.

מכאן עלו חששות שצריכה של פיטואסטרוגנים וסויה בכללם, יכולה להוביל לתחלואה שקשורה ברמות גבוהות של אסטרוגן. לדוגמא- התפתחות מינית מוקדמת, בעיות פריון אצל גברים וסרטן השד. אולם, מהצד השני, הסויה נחקרת כמזון שיכול להגן עלינו מפני מחלות כמו – מחלות לב וכלי דם, סוגי סרטן הורמונליים, וכן אוסטרופורזיס וגלי חום בגיל המעבר.

העדויות מכאן ומכאן גרמו לבילבול ולקושי בהמלצות שלנו, כאנשי מקצוע, בנוגע לצריכה של סויה.

בשנת 2017 יצא נייר עמדה מעודכן, המשותף לעמותת עתיד (עמותת הדיאטנים בישראל) ולמשרד הבריאות, בנושא ההשפעות הבריאותיות של הסויה.

נייר העמדה הזה מבוסס על סקירה מדעית של כ 200 מחקרים מקיפים שנעשו בתקופה ארוכה של מעל ל 10 שנים.

מתוך נייר העמדה – " המסקנה העולה מסקירת המחקרים היא שצריכת סויה הינה בטוחה בכל שלבי החיים לרבות: ינקות, ילדות והתבגרות, הן בקרב גברים והן בקרב נשים.

היא אף עשויה לספק יתרונות במצבים בריאותיים כמו: סרטן השד, הערמונית ורירית הרחם ועבור מחלות לב וכלי דם."

מכיוון שהנושא שלנו כאן הוא גיל המעבר אתייחס בעיקר לנושאים הרלוונטים עבורנו.

לשם עשיית סדר במושגים –סויה עשירה במרכיבים שנקראים איזופלאבונים, שהם סוג של פיטואסטרוגנים.

השפעת פיטואסטרוגנים בגיל המעבר

גלי החום – איזופלאבונים יכולים לסייע בהפחתת תדירות וחומרת גלי החום

אוסטאופורזיס – נמצא במחקרים שאיזופלאבונים מורידים את הסיכון לשברים בצוואר הירך, וכפי הנראה גם משפרים צפיפות עצם בעמוד השדרה.

ההמלצה של מרבית הארגונים העוסקים ברפואת גיל המעבר היא כי תזונה עשירה בפיטואסטרוגנים תורמת לבריאות העצם.

סרטן – צריכת סויה לא מעלה את הסיכון להתפתחות סרטן שד. ואפילו להיפך, היא יכולה להוריד את הסיכון לחלות בסרטן השד וסרטן רירית הרחם, וכן לעזור במניעת חזרת הגידול בקרב חולות ושורדות סרטן שד.

ולא רק נייר העמדה שלנו – עמדתה של אגודת הסרטן האמריקאית היא שצריכת מזונות סויה מסורתיים (כמו טופו), יכולה להפחית את הסיכון לחלות בסרטן שד, סרטן רחם וסרטן הערמונית, ואולי אפילו סוגי סרטן נוספים.

מחלות לב וכלי-דם – עדויות מצביעות על כך שתזונה עשירה בסויה כרוכה בשיפור פרופיל שומני הדם וירידה בתחלואה הלבבית. כפי הנראה לחלבון הסויה השפעה מיטיבה על פרופיל שומני הדם, וכנראה שתתכן השפעה גדולה יותר בצריכת סויה כמזון שלם .

ומה לגבי העדויות המבלבלות?

אחד ההסברים הוא שתיתכן שונות בין אדם לאדם בזמינות של האיזופלאבונים, שמושפעת מהרכב חיידקי המעי שלנו. המטבוליזם במעי קובע את הזמינות הביולוגית של האיזופלבונים ובכך את מידת השפעתם הפיזיולוגית.

יש נשים שיכולות לייצר כמות גדולה יותר של איזופלבונים פעילים בזכות הרכב חיידקי המעי שלהן, כך שגם אם שתי נשים יאכלו בדיוק את אותה התזונה, אצל אחת הזמינות הביולוגית של הפיטואסטרוגנים תהיה 5%, בעוד אצל השניה זה יכול להיות 50%.

הסבר נוסף מדבר על סוגי קולטנים שונים אליהם נקשרים הפיטואסטרוגנים.

התגלה שישנם פיטואסטרוגנים שהם מעודדי פעילות אסטרוגן באמצעות היקשרות לקולטני אלפא וישנם פיטואסטרוגנים שהם אנטגוניסטים לאסטרוגן, כלומר מדכאים פעילות אסטרוגנית באמצעות היקשרות לקולטני ביתא.

לדוגמא- נמצא שלאיזופלאבונים (סוג הפיטואסטרוגן הקיים בסויה) יש זיקה מאוד נמוכה לקולטני האסטרוגן העיקרים המצויים בשד – קולטנים מסוג α ,להם נודעת השפעה מעודדת פרוליפרציה (שיגשוג וגידול תאים ברקמה), לעומת זאת הם מסוגלים להיקשר לקולטני אסטרוגן מסוג β שבשד – הידועים כמדכאי פרוליפרציה.

איפה נמצא את הפיטואסטרוגנים בתזונה?

איזופלאבונים –נמצא בסויה על כל נגזרותיה- פולי סויה, אדממה, טופו וכו' ( המרכיבים העיקריים הם גניסטאין ודיאזין)

ליגנאנים – נמצא בתה ירוק, בזרעים (כמו זרעי פשתן, דלעת, חמניה), ברוקולי, כרוב ניצנים, קשיו.

קומסטנים – נבטי סויה, תרד, שעועית לימה, אספסת.

מהי הצריכה המומלצת?

גם כאן, ההמלצות אינן חד משמעיות והן תלויות סימפטום או מטרה.

לשיפור תסמיני גלי חום ולצפיפות העצם -

מחקרים מרמזים על כך שהצריכה הדרושה להקלת גלי חום היא בסביבות 50 מ"ג איזופלאבונים ליום, ובסביבות 90 מ"ג ליום כדי לשפר את בריאות העצם.

לבריאות הלב -

המלצת רשות המזון והתרופות האמריקאית היא כי תוספת של 25 גר' חלבון סויה ביום עשויה להפחית את הסיכון לתחלואה לבבית.

סרטן -

המכון האמריקאי לחקר הסרטן מתייחס לצריכה האופיינית לתזונה האסייתית בתור מודל לצריכת סויה מתונה: 1-2 מנות ביום של מזונות סויה מסורתיים. (הצריכה הממוצעת של איזופלבונים בקרב יפנים בוגרים נעה בין 25 ל-50 מ"ג ליום).

מנה אחת= 100 גרם טופו, חצי כוס אדממה, כוס משקה סויה.

גם אגודת הסרטן האמריקאית וגם המכון לחקר הסרטן האמריקאי מציינים שגם צריכה של 3 מנות סויה ליום, שמספקות עד 100 מ"ג איזופלאבונים הינה בטוחה ועשויה לספק יתרונות בריאותיים, לרבות עבור חולות ושורדות סרטן השד.

ואצלנו בישראל -לפי החלטת הוועדה המקצועית לתוספי תזונה של משרד הבריאות מאפריל 2017 מינון תוספי איזופלאבונים מוגבל לעד 50 מ"ג ליום.

בנוגע לצריכת איזופלאבונים כתוסף מזון - מכיוון שקיימים משתנים רבים שמשפיעים על ההמלצות, ושיש להתייחס גם לסימפטומים וגם לגורמי סיכון, אני ממליצה לך להתייעץ עם דיאטנית או רופא לפני צריכתם.

מוזמנת כמובן להיפגש איתי להתאמה אישית.

שלך,

יעל